ביטול הסכם שקבל תוקף פס"ד עקב העדר טענת דיירות מוגנת

פתח דבר

1.         הניתן לבטל הסכם פשרה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה בשנת 2000 וניתן לו תוקף של פסק דין? זה גדר המחלוקת אשר בפני.

סיפור המעשה

2.         אביהם המנוח של הצדדים המתדיינים בפני הלך לעולמו בשנת 1995, צוואתו קוימה בשנת 1996 ובה הנחיל רכושו בשווה לשבעת ילדיו. בעזבונו הייתה כלולה בית צמוד קרקע ב..... בבית זה, התגוררה עמו בתו - התובעת שבפני מאז גירושיה ולטענתה אף סעדה אותו על מיטת חוליו.

3.         בשונה מטענת התובעת, טענו הנתבעות - אחיותיה של התובעת, התובעת כפתה עצמה על האב המנוח, והתגוררה בבית המריבה ללא הסכמתו ו/או ללא רשותו, והמשיכה לגור בדירה לאחר פטירת האב המנוח ללא הסכמתן.

4.         הנתבעות (שהיו בעלות של 5/7 מן הזכויות בבית) פנו לבית המשפט בתביעה לפינויה של התובעת מהבית (תמ"ש 49750/99). לאחר מכן עתרו הנתבעים גם לתיקונה של תביעת הפינוי ע"י הוספת סעד של פירוק שיתוף.

5.         ביום 21.6.99 הגיעו הצדדים בתביעת הפינוי להסכם פשרה והסכם זה אושר בבית המשפט וכבוד השופט שנהב, סגן הנשיא לענייני משפחה נתן להסכם הפשרה תוקף של החלטה.

            עיקריו של ההסכם היו כי יינתן פסק דין של פינוי כנגד התובעים ויפורק השיתוף בבית בדרך של מכירתה כפנויה. עוד הוסכם, כי התובעת תוסיף ותתגורר בבית עד לחתימת חוזה מכר עם הרוכשים ועד לפינויה של הדירה בהתאם להוראות חוזה המכר.

            במסגרת תביעת הפינוי והסכם הפשרה יוצגה התובעת מטעם לשכת הסיוע המשפטי ע"י עו"ד ד.ר..

6.         לטענת הנתבעות, חרף ההסכמות, התובעת סרבה לפנות את הדירה, והם נאלצו לנקוט בהליכי הוצל"פ למימוש הסכם הפשרה, משנקבע מועד הפינוי בהליכי ההוצל"פ פנתה התובעת בתביעה לפס"ד הצהרתי (תמ"ש 13740/02), ובתביעה זו התבקשה הצהרה כי טרם הגיע המועד בו ניתן לבצע את פסק הדין לפינוי (כנראה עקב כך שטרם נחתם חוזה מכר) התובעת לא הופיעה מחמת טענתה לאחד הדיונים, ניתן פסק דין המוחק את התביעה ואולם במסגרת דיון לביטול המחיקה מחובת הצדק, כבוד השופטת ו' פלאוט שבפניה נדונה הבקשה, כאמור, קבעה בין היתר כדלקמן:

                        ".... ה. הצדדים הגיעו להסכם שקיבל תוקף של החלטה, ובו הוסכם כי התובעת תמשיך להתגורר בדירה עד למכירתה, ואולם התובעת סיכלה את מאמצי המכירה.

                        "ו. התובעת מתגוררת בדירה, אינה מאפשרת למי מאחיותיה - השותפות בנכס ו/או למתווכים להיכנס לדירה, ובכך ממשיכה לסכל את מאמצי המכירה ומונעת קיום פסק הדין.

                        ז. גם אם יבוטל פסק הדין שניתן ביום 9.9.02 המורה על מחיקת התובענה לתובעת אין כל סיכוי בהוכחת תביעתה..."

            בסופו של יום ביטלה כב' השופטת פלאוט את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד.

7.          לטענתה של התובעת היא כתבה ביום 21.11.93 תלונה ללשכת הסיוע המשפטי אשר העניקה לה ייצוג בתביעת הפינוי של אחיותיה נגדה. לטענתה בא כוחה מייאש אותה ואומר כי אין לו מה לטעון בכתב ההגנה. במכתב זה שהינו למעשה מכתב תלונה, טענה התובעת בין היתר:

".... הופניתי לעו"ד ד.ר. ברצוני לציין שהתקשורת ביני לבין העו"ד לקויה, הוא מייאש אותי, כועס עלי ומספר פעמים אמר לי שאני יכולה ללכת לעו"ד אחר... הוא גם אמר שאין לו מה לכתוב בכתב ההגנה. ברצוני לציין שאני בחורה בודדה ללא הורים וזה כל מה שנשאר לי בחיים בית להתגורר בו אחרת אני אהיה זרוקה ברחובות. מאחר שאני נמצאת במצב מביך ומתסכל ברצוני מכם עו"ד שילחם על הזכויות שלי, אין לי הגנה...."

8.                   המשך העלילה אינו ברור קמעא; לטענת התובעת (ראה האמור בסעיף 8 לתצהיר עדותה הראשית) עו"ד ר. "כפה עלי לחתום על ההסכם. יצוין שהתלוננתי נגדו ללשכה לסיוע משפטי ובקשתי להחליפו, אך הוא פנה אלי והתחנן בפני שהוא חדש ושלא אכשיל אותו ושאתן לו צ'אנס...". לא ברור מה עשתה התובעת, מכל מקום בסעיף 15 לתצהיר עדותה הראשית היא אומרת כי בשנת 2002 עת ננקטו ע"י אחיותיה הליכי הוצל"פ נגדה, היא קיבלה עו"ד אחר. היא פנתה עפ"י הנחייתו של האחרון לעו"ד ר. כדי לקבל הפתק שחתמה עליו, אך " אז נדהמתי לשמוע מעו"ד ר. טענה לפיה הוא לא החתים אותי על כל מסמך. לפיכך הבנתי כי עו"ד ר. שיקר לי וכי לא היה כל בסיס לדבריו של עו"ד ר. כי הלשכה לסיוע משפטי דורשת כי... אחתום על הסכם פשרה, וכי הוטעיתי ע"י עו"ד ר. במטרה ללחוץ ולכפות עלי שאחתום על הסכם פשרה וכי המניע שלו היה להתמנות לכונס נכסים על הדירה...."

9.          התובעת פרטה בסוף סעיף זה כי " פניתי ללשכה לסיוע משפטי בבקשה לקבל סיוע משפטי בעניין תביעה לביטול הסכם הפשרה, שאושר לי לאחר הליכים בבית המשפט המחוזי ולאחר שהוחלף לי לבקשתי עורך הדין אליו הופניתי, לאחר שזמן רב לא נעשה דבר".

                        מתוך התשתית הראייתית שהונחה בפני הובהר כי תביעתה של התובעת לקבלת ייצוג משפטי מטעם לשכת הסיוע נדחתה, מחמת העדר סיכוי, אך היא פנתה בערעור לבית המשפט המחוזי בת"א (ראה מוצגים בימ"ש 3 תגובת הפרקליטות בערעור וערעור התובעת על החלטת לשכת הסיוע המשפטי שלא לאשר לה ייצוג עקב העדר סיכוי בתביעה לביטול הסכם הפשרה) וביום 14.4.04 קבעה כבוד השופטת דותן אשר דנה בערעור (ע"ש (ת"א) 1117/03 כדלקמן:

" המערערת טוענת כי הסכם פשרה נכפה עליה ע"י עו"ד אשר ייצג אותה מטעם הסיוע המשפטי בשלב זה. אין בידי הכלים לקבוע האם טענתה נכונה אם לאו. יחד עם זאת, צד אשר התקשר בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין מחמת כפיה ואילוץ, רשאי להגיש תביעה לביטולו של פסק הדין. טוענת ב"כ המשיב כי חלף המועד להגשת התביעה, אני סבורה ששאלת המועד אמורה להידון ע"י בית המשפט אליו מוגשת התביעה.